החלטה בתיק ת"א 2054-04-11

הבקשה

1. בפניי מונחת בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה להפסיק את הפעלת מועדון הקאנטרי קלאב בעפולה טרם סיום תקופת ההפעלה החוזית ביום 31.08.11 וכן לאסור עליה הוצאת המתקנים והציוד שבבעלות המבקשת המצויים במתחם הקאנטרי קלאב על-פי הסכם הפעלה שנכרת בין הצדדים.

רקע

2. המבקשת, הינה החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ (להלן: "המבקשת" או "החכ"ל"), הפועלת כתאגיד עירוני המאוגד כחוק ומצוי בבעלות עירית עפולה. המשיבה, משלי ספורט עפולה בע"מ (להלן: "המשיבה"), הינה המפעילה בפועל את מועדון הקאנטרי קלאב בעפולה, בו חברים כ-3,000 מנויים, מזה כארבע שנים.

3. ביסוד היחסים החוזיים בין הצדדים עומד הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין מיום 31.07.07 ב- ת"א 1665/07 (שלום עפולה), לפיו הסכימו הצדדים כי המשיבה תפעיל את מועדון הקאנטרי קלאב בעפולה (להלן: "המועדון") החל מיום 01.05.07 ועד ליום 31.08.11. עפ"י הסכם פשרה זה נכנסה המשיבה בנעליה של חברת 'גלי גיל ורון בע"מ' שהפעילה את המועדון קודם לכן (להלן: "ההסכם").

4. במהלך השנה האחרונה החלו היחסים החוזיים שבין הצדדים להתערער, עת הודיעה המשיבה בחודש יולי 2010 כי אין בכוונתה לשלם למבקשת את דמי ההפעלה עבור השנים 2010-2011 ונקטה בהליך משפטי כנגדה במסגרת ת"א 39681-10-10 - שלום עפולה (להלן: "התביעה הקודמת"), המתנהלת בפני מותב זה, ואשר במסגרתה הודיעה המשיבה על קיזוז דמי השכירות המגיעים למבקשת עפ"י הסכם ההפעלה. אקדים ואציין, כי בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפניי בתביעה הקודמת, בתאריך 14.03.11, הודיע ב"כ המבקשת כי בכוונת החכ"ל להגיש תביעה כספית בגין הפרות הסכם מצידה של המשיבה. 
5. המבקשת טוענת, כי זמן קצר לאחר הדיון הנ"ל, ביום 24.03.11, פנתה המשיבה אליה בדרישה לתיקון ליקוי שקיים, לטענתה, במערכת כיבוי האש בחדר המכונות במועדון, אף שתחזוקת המערכות במועדון אינה באחריות המבקשת עפ"י ההסכם. ביום 29.03.11 שלחה המשיבה למבקשת הודעה בדבר פינוי המועדון ובה נכתב, כי הואיל ופניית המשיבה בעניין הליקוי במערכות כיבוי האש טרם נענתה, החליטה  זו אחרונה לסיים להפעיל את המועדון "בסוף השבוע הקרוב". זאת, חרף הודעתה של המבקשת מיום 31.03.11, לפיה היא תפעל לביצוע התיקון הנדרש, מבלי להודות באחריות כלשהי. באותו מכתב, התריעה המבקשת בפני המשיבה על כך, כי הפסקת הפעלת המועדון באופן חד צדדי, טרם סיומה של תקופת ההפעלה החוזית, מהווה הפרה של ההסכם ותגרום לנזק בלתי הפיך למבקשת ולמנויי המועדון. 

6. מחלוקת זו בין הצדדים היא שהביאה את הבקשה הנדונה לפתחי.

7. בתובענה העיקרית, עתרה המבקשת לסעד כספי ע"ס 1 מליון ש"ח, וכן לצו למתן חשובונות. לטענתה, הודעת המשיבה, לפיה היא אינה מתכוונת לשלם את דמי ההפעלה לשנת 2010-2011 ורצונה לקזז סכום זה מכספים אשר מגיעים למבקשת, עקב קיומם של ליקויים נטענים שהחובה לתקנם מוטלת על המבקשת, מהווה, לשיטת המבקשת, הפרה יסודית של ההסכם שבין הצדדים. לפיכך, התביעה העיקרית הינה לחיוב המשיבה בתשלום דמי ההפעלה עבור שנת 2010-2011 ע"ס 400,000 ש"ח וכן לתשלום כספים שהיה על המשיבה להפריש, לטענת המבקשת, לחשבון השיפוצים למשך כל תקופת ההתקשרות (4 שנים) בסך 400,000 ש"ח, וזאת בהתאם להוראות סעיף 13 (א-ג) להסכם ההפעלה.  עוד נטען, כי המשיבה הפרה את ההסכם, שעה שסירבה למסור דו"ח נתוני הכנסות ומנויים, זאת במטרה למנוע מן המבקשת לקבל את מלוא התמורה המגיעה לה לפי החלוקה שנקבעה בסעיף 13 (ג'-ה) להסכם. עוד עתרה המבקשת בגדרה של התובענה העיקרית לחיוב המשיבה בהמצאת מידע זה במסגרת צו לגילוי חשבונות.

8. לשיטת המבקשת, פעולותיה של המשיבה מנוגדות להוראות הסכם ההפעלה והסכם הפשרה, כדלקמן: 

א.  המשיבה הפרה את הוראת סעיף 2 ד' להסכם הפשרה, המהווה הפרה יסודית, עת סירבה לשלם למבקשת דמי הפעלה שנתיים והודיעה על זכות קיזוז שנשללה ממנה על פי הוראות ההסכם.

ב.  מדובר בהפרה של סעיף 8 להסכם ההפעלה וסעיף 2 א' להסכם הפשרה, לפיהם הציוד והמתקנים (כפי שפורטו בנספח ג' להסכם ההפעלה) הינם בבעלות המבקשת והמשיבה התחייבה לתחזק אותם ולהחזירם למבקשת בתום תקופת ההפעלה.

ג.   לפי סעיף 2 (ב) להסכם הפשרה, דמי ההפעלה השנתיים אותם תשלם המשיבה למבקשת, הינם בסך 400,000 ש"ח לשנה (בצירוף מע"מ), ללא כל זכות הפחתה או קיזוז. 

ד.  המשיבה לא פעלה עפ"י חובתה להקטין את הנזק, על ידי תיקון הליקוי הנטען, על אף שהאחריות לביצועו, בהתאם להוראות ההסכם, מוטלת על כתפי המשיבה, וכאשר בחשבון השיפוצים הנמצא בחזקתה אמור להיות תקציב בסך של 400,000 ש"ח, בהתאם להוראות סעיף 13 להסכם ההפעלה. 

9. המבקשת טוענת, כי סיכויי התביעה שהגישה טובים הם וכי קיימות ראיות לכאורה לביסוס עילת התביעה. לטענתה, מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובתה, בהתחשב במהות הסעד המבוקש הנגזר מכריתתו של הסכם הפעלה תקף ומחייב, וכאשר מטרתו של הצו לשמר את המצב הקיים ולאכוף את קיום התחייבויותיה של המשיבה, הן כלפי המבקשת והן כלפי אלפי המנויים אשר כבר שילמו למשיבה את דמי המנוי עד לתום תקופת החוזה, תמורת הזכות להשתמש במתקני המועדון.       נטען, כי מימוש הזכות להפסיק את הפעלת המועדון, בשלב זה, מהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור המנויים, אשר כבר שילמו את דמי המנוי ואף יפגע במוניטין של המועדון. לשיטתה, נזק זה הוא גדול יותר מהנזק אשר עלול להיגרם למשיבה, אם בכלל, במיוחד כאשר היא חדלה זה מכבר מלשלם את דמי השכירות עבור שנת 2010-2011.

10. המבקשת הגישה בתמיכה לבקשה תצהיר ערוך ע"י מנכ"ל החכ"ל הנוכחי, מר יצחק שריקי. בתאריך 03.04.2011 נעתרתי לבקשה למתן צו מניעה ארעי, בכפוף להפקדת התחייבות עצמית ללא הגבלת סכום והפקדת ערבון ע"ס 10,000 ש"ח במזומן או באמצעות ערבות בנקאית. כן קבעתי את הבקשה לדיון במעמד שני הצדדים ליום 13.04.2011.

11. המשיבה לא הגישה תגובה בכתב ואף לא תצהיר מטעמה. במעמד הדיון התייצבו באי-כוחם של שני הצדדים. כן נכחו בדיון האמור המנכל"ים של שתי החברות; מטעם המבקשת הופיע מר שריקי יצחק ומטעם המשיבה הופיע מר מוטי מרגי. מנכ"ל המבקשת נחקר על תצהירו ובאי-כוח הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

דיון ומסקנות

12. אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובחומר הראיות שהונח בפניי, ולאחר ששקלתי בקפידה את מלוא טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להותיר את צו המניעה על כנו עד לתאריך 31.08.2011, דהיינו עד לתום תקופת הסכם ההפעלה.